מידע כללי
התמודדות עם סוגיות אתיות היא חלק מעבודתם החינוכית של המורים בתחומי האמנות השונים. תחום האתיקה מתמקד בחיים הטובים הראויים לבני האדם בכלל ובדרכי ההתנהגות הראויות בפרט - ביחסים הבין־אישיים, החברתיים והמקצועיים. בדומה לשיח הרציונלי-מדעי בכללותו, גם בתחום האתיקה אין קופאים על השמרים, ולאורך השנים חלים שינויים רבים בסוגיות אתיות מרכזיות, כגון כבוד האדם, שוויון ערך האדם, חירויות הפרט, היחסים בין המינים, זכויות הילד, האוטונומיה של היחיד, החופש האמנותי ועוד.
כמו כן מתקיים שיח תמידי על הגבולות הראויים בין הליבה האוניברסאלית של האתיקה (אדם באשר הוא אדם) לבין התפיסות האתיות השונות המושפעות מהמאפיינים המובהקים של התרבויות והחברות השונות (אדם כבן תרבות מסוימת).
כשאנו אומרים אתיקה, הכוונה על פי רוב היא לתפיסה נורמטיבית-שיפוטית הכוללת ערכים, עקרונות ומידות אופי - בדבר אופי החיים הטובים, השלמים והראויים לבני אדם: בדבר אנושיות במיטבה או החיים הנכונים וההולמים אותנו כבני המין האנושי בימים אלה, של העשור השלישי של המאה ה-21 ובהסתמך על המשותף במסורות העתיקות ובאמנות הבינלאומיות בעת החדשה, דומה שניתן להגדיר את האתגרים המרכזיים של ההתנהגות האתית או המוסרית כוללת את:
- ההכרה באנושיותם השווה והמלאה של אנשים אחרים
- הדאגה האכפתית והאמפטית לשלומם ולרווחתם
- הוקרת זכויות האדם והאזרח של הכול
- התנהגות הוגנת, רגישה ומתחשבת אשר תמנע פגיעה באחרים וגרימת אומללות, סבל, השפלה וביזוי.
סוגיות אתיות בהוראת המוזיקה
אתיקה בחינוך לאומנויות
שלושה היבטים משמעותיים באתיקה המקצועית של אנשי החינוך וההוראה
- פורמלי-לגליסטי: המחויבות לראיית טובת הנמען או הלקוח כבעלת חשיבות מכרעת, תוך הקפדה חמורה על הימנעות משימוש לרעה בסמכות ומרות, איסור אפליה והדרה, והתרחקות משיקולים זרים כגון העדפת קרובים או קבלת טובות הנאה.
- אישיותי ואקזיסטנציאליסטי: בחירת מלאכת החינוך כייעוד אישי והגשמה עצמית. בעבודת המחנך על עצמו כדי שיוכל להיות משאב חינוכי רב-השראה לתלמידיו ודוגמה אישית עבורם לחיים מלאים, אוטונומיים וראויים.
- הריבונות החינוכית: הבטחת מידה רבה של ריבונות או אוטונומיה חינוכית, ולדבוק בראש ובראשונה בתכנים, בערכים ובדרכים שיקדמו את הצעירים למיטבם.
הערך האתי של החינוך האסתטי
לחינוך האסתטי, ערך אתי, אם רואים את התכלית החינוכית כקיום ראוי של האדם והחברה. אמנם לא כל אדם הוא אמן, כמו שלא כל אדם הוא מתמטיקאי או עורך לשוני, אך הפן האסתטי הוא פן משמעותי בקיום האנושי, לא פחות מיכולת החשיבה הכמותית או השליטה בשפה. הכרה בכך צריכה להפוך את לימודי האמנות לחלק בסיסי בתהליך החינוכי של כל אדם, הן כדי לאפשר לאדם לחוות את המציאות בצורה עשירה יותר והן כדי שיוכל להשתתף בצורה יותר מודעת וביקורתית בחיי התרבות של החברה.
עקרונות להתנהגות אתית של המורה לאמנות
- המורה יהיה אחראי ללמד את תכנית הלימודים הקיימת באופן מקצועי, תוך מתן הזדמנות שווה ללמידה ושילוב מגוון דרכי הוראה.
- תכני ההוראה ודרכי ההוראה יותאמו לתלמידים בהתאם לגיל ולמאפייני אוכלוסיית היעד, תוך התייחסות למסורות שונות ולרב תרבותיות כחלק מתפיסה תרבותית חינוכית כוללת.
- המורה יהיה בעל הכשרה אקדמית בתחום הדעת על פי הגדרות עובד הוראה.
- המורה מחויב להתפתחות מקצועית בתחומי החינוך והאמנויות ולהתעדכן בהתפתחות של המקצוע במהלך שנות ההוראה, באופן קבוע ושוטף.
- המורה יקיים תהליכי הערכה ומשוב תוך שימוש במחוונים ובסטנדרטים מקצועיים, באופן הוגן, אמין, מנומק ומכבד.
- אם צפות סוגיות רגשיות שאינן בנורמה, יש להפנות את התלמיד או ההורים לגורמים המקצועיים המתאימים בבית הספר.
- המורה אחראי להתייעץ עם הצוות החינוכי של ביה״ס ולשתף אותו בתהליך שעוברים התלמידים.
- המורה ינהג בתיאום עם המערכת בה הוא עובד ובהתאם לתפיסה החינוכית של בית הספר.
התנהלות צוותית
- המורה יתנהג באופן חברי הן בעבודה עם עמיתיו המורים בבית הספר והן בהשתלמויות ובאירועים, בהם הוא פוגש אנשי מקצוע אחרים.
- המורה יכבד את הצלחותיהם של עמיתיו, ולא ירשום לזכותו הישגים שלא היה שותף להם.
- המורה יחלוק ידע עם עמיתיו וישאף לקדם את תחומי האמנות בשיתוף עמם, כל תחום בפני עצמו ובשילוב בין התחומים.
- במקרה של שימוש ביצירות יש לנהוג בהתאם לחוק זכויות יוצרים ולקבל היתר לשימוש ביצירה.
דילמות אתיות בניתוח יצירות
האמנויות מזמנות עיסוק בתכנים הרלבנטיים לתלמידים וסוגיות המעסיקות אותם בתהליך התפתחותם. החשיפה ליצירות אמנות והתנסות ביצירה אמנותית אינן רק במטרה לספק ״בידור״ אלא גם להיות זירה בה סוגיות, קשיים, לבטים ושאלות קיומיות עולות בתהליך החינוכי.
בחירה ביצירות - בטוחות - מקשיים, מצוקות ודילמות מוסריות עלולה לעקר את האמנות מאחד ממרכיביה המהותיים ולהותיר את התלמידים חשופים לתכנים אלו ללא תיווך איש המקצוע - קרי המורה לאמנויות. יחד עם זאת, על המורה לאמנות להכיר בגבולות הכשרתו ובשיקולים האתיים של עבודתו כמחנך. חלק זה מבקש להציע מספר המחשות ללבטים אתיים אופייניים להוראת אומנויות.
הדוגמאות מתייחסות ליצירות מתחומי האמנות השונים שמעלות לבטים אתיים בהקשר החינוכי. הדוגמאות, כמובן, אינן מקיפות את כל הלבטים האתיים העשויים להתעורר בהוראת אמנויות, אך מנסות להציע קווי מתאר כללים לאתגרים האתיים העומדים לפתחו של המורה לאמנות.