מוזיקה נחשבת ככלי ביטוי בעולם, שפה בינלאומית לא מילולית ומופשטת.
יש לה מקום מרכזי בחיי בני האדם, בכל התרבויות, בכל הגילאים והשפעתה על ההתנהגות האנושית ועל הישגי התלמידים ידועה ומוכחת גם במחקרים.
עשייה מוזיקלית מהווה מקור השראה וגורם מכריע בעיצוב תהליכים חינוכיים, היא יוצרת סביבה פתוחה, יצירתית, הרמונית, המאפשרת שיתופי פעולה בין אנשים, חברות תרבויות ועמים. לרבים מאתנו היא משמשת כשפה שניה ומהווה חלק בלתי נפרד מעולמו התרבותי – חינוכי של התלמידים ואחת הדרכים המרכזיות לעיצוב אישיותם.
חשיבותו של החינוך המוזיקלי כגורם המעצב את אישיותו של התלמיד ומשפיע עליו לטווח ארוך לקראת היותו אדם בוגר אינה מוטלת בספק.
אנו חותרים להצבת העשייה החינוכית והמוזיקלית על גווניה השונים במרכז העשייה הבית ספרית, לגילוי יוזמה ואחריות, הובלה ומנהיגות בקידום העשייה המוזיקלית על כל גווניה, להרחבתה ולהעצמתה במערכת החינוך ומחוצה לה - בחינוך הבלתי פורמלי.
אנו שואפים ליצירת תכלול ושיתופי פעולה בין חלקיו השונים של הפסיפס החינוכי מוזיקלי, כך שכל התחומים יזינו זה את זה וכלל המערכות יאירו את המעגל השלם, והשלם יהיה גדול מסך חלקיו.
אני מקווה כי אתר זה ישמש את קהילת החינוך המוזיקלי על גווניה השונים, וכי השיח החינוכי המתוקשב יוביל לשותפות לטובת קידום החינוך המוזיקלי.
בברכת עשייה מוזיקלית פוריה,
בצלאל קופרווסר
מנהל תחום דעת (מפמ"ר) מוזיקה
חשוב לדעת
-
חוזרי מפמ"ר תשפ"ד
חוזרי מפמ"ר קודמים
- חוזר מפמ"ר יסודי תשפ"ג
- חוזר מפמ"ר רסיטל תשפ"ג
- חוזר מפמ"ר מגמות תשפ"ג
- חוזר מפמ"ר יסודי תשפ"ב
- חוזר מפמ"ר רסיטל תשפ"ב
- חוזר מפמ"ר מגמות תשפ"ב
- חוזר מפמ"ר מגמות תשפ"א
- חוזר מפמ"ר יסודי תשפ"א
- חוזר מפמ"ר רסיטל תשפ"א
- טופס בקשה לבחינת בגרות רסיטל וקומפוזיציה תשפ"א
- קובץ הדרכה לטופס הבקשה
- חוזר מפמ"ר מגמות תש"ף
- חוזר מפמ"ר רסיטל תש"ף
- חוזר מפמ"ר יסודי תש"ף
-
המגמה למוזיקה אמורה לתת מענה לכל התלמידים העוסקים במוסיקה במסגרות חוץ בית ספריות, כגון הקונסרבטוריונים ואשר מבקשים להרחיב את ידיעותיהם בתחומים העיוניים השונים. במסגרת המגמה למוזיקה ילמדו התלמידים ויכירו את כל התחומים העיוניים ובמקביל ישתתפו בעשייה מוזיקלית קבוצתית, כגון: הרכבים קאמריים, מקהלה או תזמורת.
נהלים
פניה בכתב של מנהלי בית הספר למנהל תחום הדעת (מפמ"ר) מוזיקה עד סוף חודש פברואר בכל שנה.
הגשת תוכנית בית ספרית על פי עקרונות תוכנית הלימודים החדשה במוזיקה ועל פי תפיסתם החינוכית של מרכזי המוזיקה בהלימה לאופי בית הספר.
בתוכנית יצוין שם מרכזי מגמת המוזיקה ושמות צוות המורים למוזיקה, בצירוף תעודות ההכשרה של כל אחד מהם (תארים אקדמיים ותעודות הוראה).פגישה של מנהל בית הספר עם מנהל תחום הדעת (מפמ"ר) מוזיקה על בסיס תוכנית המגמה. בפגישה זו יסוכמו התהליכים הפדגוגיים, הארגוניים והלוגיסטיים של בית הספר ואישור מראש של משאבי הפיתוח. בפגישה זו ייקבע גם צוות ההוראה ובעיקר מרכזי המגמה.
הגשת המסמכים והפגישות יסתיימו עד סוף חודש אפריל, בשנה הקודמת לשנת ההפעלה הראשונה.
אישור לפתיחת המגמה בתוספת חוות דעת של מפמ"ר מוזיקה יינתן עד סוף חודש מאי.
הערה: לאחר מועד זה לא ניתן יהיה לפתוח מגמת מוזיקה בשנת הלימודים הבאה.להרחבה
-
סטודנטים יקרים שלום רב,
אנו בפיקוח על החינוך המוזיקלי מברכים אתכם עם הצטרפותכם לקהיליית מורי המוזיקה במערכת החינוך.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל סיוע שיידרש וללוות אתכם בהתפתחותכם המקצועית. קיבצנו עבורכם קישורים שונים שיסייעו לכם בשנת ההתמחות ובתחילת דרככם המקצועית.
מטרת תפקיד החונך, שמשרד החינוך מייחס לו חשיבות רבה ומצוות לכל מורה חדש וסטאז'ר היא מיטבית של מתמחים ומורים חדשים במערכת החינוך.
מורים המבקשים לחנוך מתמחים בשנת הלימודים תשפ"ב: יש לוודא קיום התנאים הנדרשים למילוי תפקיד חונך המופיעים בחוזר מנכ"ל 9.2.5.
שימו לב!
לסעיף ב' קיימת החרגה באומנויות מוזמנים להיכנס לאזור המתמחים בפורטל עובדי הוראה.
החונך הינו החולייה המרכזית המשמעותית ביותר בתהליך הקליטה של מורה מתמחה בבית הספר. מלבד התרומה המשמעותית של המורים החונכים למורים המתחילים, יש לציין כי החונכים, המורים בעלי הוותק, יוצאים נשכרים גם הם מתהליך החניכה עם המתמחה.
לנוכח החשיבות שמייחס אגף ההתמחות וכניסה להוראה לתפקיד החונכים, החונכים מתוגמלים באופן פורמאלי במשכורת ככל בעל תפקיד בבית הספר. חונכים יכולים לחנוך עד שלושה מתמחים.
על כל מתמחה יזוכו בגמול (2.4% על כל מתמחה). כללי הזכאות לגמול יהיו בהתאם לכללים הקבועים בהסכם השכר.
בשנים האחרונות חונכים בפועל נדרשים להשתלם בקורס הכשרה לחונכות היות ומעשה החניכה הינו פרופסיה בפני עצמה המחייבת למידה והכשרה ייעודית לתפקיד.
הדרישות לתפקיד חונך
עובדי הוראה המועסקים בפועל ומדווחים כחלק מצוות ההוראה במערכות משרד החינוך:
- בעלי ותק בהוראה בפועל של 4 שנים לפחות
- בעלי תעודת הוראה ורישיון לעיסוק בהוראה
- בוגרי קורס להכשרת חונכים "חונכים ומלווים" או כאלה משתתפים בקורס במקביל לעבודתם כחונכים
השתלמויות למורים חונכים
-
- פרופ' תומר לב, פסנתרן ומחנך, ממקימי ומנהל בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, באוניברסיטת תל אביב, יו"ר הועדה
- בצלאל קופרווסר, מוזיקאי, מנהל תחום דעת (מפמ"ר) מוזיקה במשרד החינוך, מרכז הועדה
- ד"ר רון ויידברג, מלחין, מוזיקולוג, פסנתרן ומרצה בכיר באוניברסיטה הפתוחה ובבית הספר למוזיקה בקריה האקדמית אונו
- ד"ר מיכאל קלינגהופר, נגן ומרצה, שימש בתפקידים רבים באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים
- ד"ר איתן אור נוי, מוזיקאי, נגן כינור ודיקן הפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך
- פרופ' משה זורמן, מלחין, מנצח, מוזיקאי, מוזיקולוג, מעבד ומרצה למוזיקה. מקים ומנהל הקתדרה למוזיקה במרכז עינב בתל אביב
- ד"ר רחלי גלאי, צ'לנית, מרצה וראש החוג למוזיקה המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון
- ראובן אריה, שימש בעבר המפקח על הקונסרבטוריונים, בוחן בבחינות בגרות במוזיקה ברסיטלים
- ד"ר איה מזוז, מוזיקולוגית, מרכזת מגמת מוזיקה בתיכון ומלמדת תולדות המוזיקה, תאוריה ופיתוח שמיעה
- תומר יריב, מוזיקאי, נגן כלי הקשה, מורה, מלחין מייסד ומנהל "טרמולו"- המרכז לכלי הקשה בישראל
- ענת דור, מדריכה ארצית בחינוך המוזיקלי, כותבת תוכניות לימודים ותוכניות קונצרטים לבתי הספר היסודיים
- מיקי תוסיה כהן, מדריכה מרכזת ארצית לתוכניות לימודים ייחודיות (מוזיקה וקרימינולוגיה)
- ד"ר תייסיר חדאד, מוזיקאי מפקח ארצי על החינוך המוזיקלי והאמנויות במגזר הערבי
- איילה רייכרט, מפקחת לימודי מוזיקה בחינוך הממלכתי דתי, מתכללת תוכניות לימודים באגף אומנויות, משרד החינוך
-
מידע כללי
התמודדות עם סוגיות אתיות היא חלק מעבודתם החינוכית של המורים בתחומי האמנות השונים. תחום האתיקה מתמקד בחיים הטובים הראויים לבני האדם בכלל ובדרכי ההתנהגות הראויות בפרט - ביחסים הבין־אישיים, החברתיים והמקצועיים. בדומה לשיח הרציונלי-מדעי בכללותו, גם בתחום האתיקה אין קופאים על השמרים, ולאורך השנים חלים שינויים רבים בסוגיות אתיות מרכזיות, כגון כבוד האדם, שוויון ערך האדם, חירויות הפרט, היחסים בין המינים, זכויות הילד, האוטונומיה של היחיד, החופש האמנותי ועוד.
כמו כן מתקיים שיח תמידי על הגבולות הראויים בין הליבה האוניברסאלית של האתיקה (אדם באשר הוא אדם) לבין התפיסות האתיות השונות המושפעות מהמאפיינים המובהקים של התרבויות והחברות השונות (אדם כבן תרבות מסוימת).
כשאנו אומרים אתיקה, הכוונה על פי רוב היא לתפיסה נורמטיבית-שיפוטית הכוללת ערכים, עקרונות ומידות אופי - בדבר אופי החיים הטובים, השלמים והראויים לבני אדם: בדבר אנושיות במיטבה או החיים הנכונים וההולמים אותנו כבני המין האנושי בימים אלה, של העשור השלישי של המאה ה-21 ובהסתמך על המשותף במסורות העתיקות ובאמנות הבינלאומיות בעת החדשה, דומה שניתן להגדיר את האתגרים המרכזיים של ההתנהגות האתית או המוסרית כוללת את:
- ההכרה באנושיותם השווה והמלאה של אנשים אחרים
- הדאגה האכפתית והאמפטית לשלומם ולרווחתם
- הוקרת זכויות האדם והאזרח של הכול
- התנהגות הוגנת, רגישה ומתחשבת אשר תמנע פגיעה באחרים וגרימת אומללות, סבל, השפלה וביזוי.
שלושה היבטים משמעותיים באתיקה המקצועית של אנשי החינוך וההוראה
- פורמלי-לגליסטי: המחויבות לראיית טובת הנמען או הלקוח כבעלת חשיבות מכרעת, תוך הקפדה חמורה על הימנעות משימוש לרעה בסמכות ומרות, איסור אפליה והדרה, והתרחקות משיקולים זרים כגון העדפת קרובים או קבלת טובות הנאה.
- אישיותי ואקזיסטנציאליסטי: בחירת מלאכת החינוך כייעוד אישי והגשמה עצמית. בעבודת המחנך על עצמו כדי שיוכל להיות משאב חינוכי רב-השראה לתלמידיו ודוגמה אישית עבורם לחיים מלאים, אוטונומיים וראויים.
- הריבונות החינוכית: הבטחת מידה רבה של ריבונות או אוטונומיה חינוכית, ולדבוק בראש ובראשונה בתכנים, בערכים ובדרכים שיקדמו את הצעירים למיטבם.
הערך האתי של החינוך האסתטי
לחינוך האסתטי, ערך אתי, אם רואים את התכלית החינוכית כקיום ראוי של האדם והחברה. אמנם לא כל אדם הוא אמן, כמו שלא כל אדם הוא מתמטיקאי או עורך לשוני, אך הפן האסתטי הוא פן משמעותי בקיום האנושי, לא פחות מיכולת החשיבה הכמותית או השליטה בשפה. הכרה בכך צריכה להפוך את לימודי האמנות לחלק בסיסי בתהליך החינוכי של כל אדם, הן כדי לאפשר לאדם לחוות את המציאות בצורה עשירה יותר והן כדי שיוכל להשתתף בצורה יותר מודעת וביקורתית בחיי התרבות של החברה.
עקרונות להתנהגות אתית של המורה לאמנות
- המורה יהיה אחראי ללמד את תכנית הלימודים הקיימת באופן מקצועי, תוך מתן הזדמנות שווה ללמידה ושילוב מגוון דרכי הוראה.
- תכני ההוראה ודרכי ההוראה יותאמו לתלמידים בהתאם לגיל ולמאפייני אוכלוסיית היעד, תוך התייחסות למסורות שונות ולרב תרבותיות כחלק מתפיסה תרבותית חינוכית כוללת.
- המורה יהיה בעל הכשרה אקדמית בתחום הדעת על פי הגדרות עובד הוראה.
- המורה מחויב להתפתחות מקצועית בתחומי החינוך והאמנויות ולהתעדכן בהתפתחות של המקצוע במהלך שנות ההוראה, באופן קבוע ושוטף.
- המורה יקיים תהליכי הערכה ומשוב תוך שימוש במחוונים ובסטנדרטים מקצועיים, באופן הוגן, אמין, מנומק ומכבד.
- אם צפות סוגיות רגשיות שאינן בנורמה, יש להפנות את התלמיד או ההורים לגורמים המקצועיים המתאימים בבית הספר.
- המורה אחראי להתייעץ עם הצוות החינוכי של ביה״ס ולשתף אותו בתהליך שעוברים התלמידים.
- המורה ינהג בתיאום עם המערכת בה הוא עובד ובהתאם לתפיסה החינוכית של בית הספר.
התנהלות צוותית
- המורה יתנהג באופן חברי הן בעבודה עם עמיתיו המורים בבית הספר והן בהשתלמויות ובאירועים, בהם הוא פוגש אנשי מקצוע אחרים.
- המורה יכבד את הצלחותיהם של עמיתיו, ולא ירשום לזכותו הישגים שלא היה שותף להם.
- המורה יחלוק ידע עם עמיתיו וישאף לקדם את תחומי האמנות בשיתוף עמם, כל תחום בפני עצמו ובשילוב בין התחומים.
- במקרה של שימוש ביצירות יש לנהוג בהתאם לחוק זכויות יוצרים ולקבל היתר לשימוש ביצירה.
דילמות אתיות בניתוח יצירות
האמנויות מזמנות עיסוק בתכנים הרלבנטיים לתלמידים וסוגיות המעסיקות אותם בתהליך התפתחותם. החשיפה ליצירות אמנות והתנסות ביצירה אמנותית אינן רק במטרה לספק ״בידור״ אלא גם להיות זירה בה סוגיות, קשיים, לבטים ושאלות קיומיות עולות בתהליך החינוכי.
בחירה ביצירות - בטוחות - מקשיים, מצוקות ודילמות מוסריות עלולה לעקר את האמנות מאחד ממרכיביה המהותיים ולהותיר את התלמידים חשופים לתכנים אלו ללא תיווך איש המקצוע - קרי המורה לאמנויות. יחד עם זאת, על המורה לאמנות להכיר בגבולות הכשרתו ובשיקולים האתיים של עבודתו כמחנך. חלק זה מבקש להציע מספר המחשות ללבטים אתיים אופייניים להוראת אומנויות.
הדוגמאות מתייחסות ליצירות מתחומי האמנות השונים שמעלות לבטים אתיים בהקשר החינוכי. הדוגמאות, כמובן, אינן מקיפות את כל הלבטים האתיים העשויים להתעורר בהוראת אמנויות, אך מנסות להציע קווי מתאר כללים לאתגרים האתיים העומדים לפתחו של המורה לאמנות.
